חשיבות האיזור למדינת ישראל מההיבט הבטחוני וסוגיית המים ואקוויפר ההר מתחת להרי יהודה ושומרון כמשאב חיוני לקיומה של המדינה.

 בגלל המים      בגלל גבולות בטוחים     =   בגלל שלא יסתכלו עלינו

שנים של פחד לפני מלחמת ששת הימים

העיתון ידיעות אחרונות כתב באותם ימים: “היישוב איבד את הביטחון וחושש מתבוסה”. במצב דברים זה, אין פלא שהמיתון הכלכלי החריף, ולראשונה מאזמלחמת העצמאות מספר היורדים מהארץ עלה על מספר העולים. הסיבה לפחד הכללי הייתה פשוטה: האויב היה קרוב, קרוב מאוד. הצבאות הסדירים של מדינות ערב היו במרחק נגיעה ממרכז הארץ. הכוחות המשוריינים של חוסיין וצבא עיראק התפרסו בתוך יהודה ושומרון. קו הגבול היה במרחק של 15 ק”מ בלבד ממרכז גוש-דן. היטיב

להגדיר זאת שר החוץ דאז ממפלגת העבודה, אבא אבן: “גבולות 48 הינם גבולות אושוויץ”. בגבולות הללו ישראל נמצאת בסכנה קיומית מתמדת.

יהודה ושומרון העומק האסטרטגי של ישראל

בגבולות “הקו הירוק” ישראל לא יכולה לעצב תכנית הגנה למקרה של מלחמה ופלישה צבאית לגבולותיה. המרחק בין הקו הירוק לים-התיכון נע בין 18ק”מ באזור תל אביב ל 14- ק”מ באזור נתניה. מישור החוף, ברצועה צרה זו, מכיל כ 70%- מהאוכלוסייה בישראל. בשטח הצר והצפוף אין מרחבי תמרון ואין אפשרות לתפעל קרב הגנתי. מלחמה אשר תתחיל בקו הירוק, מרחק 2 ק”מ בלבד מכפר-סבא, תתנהל בתוך ריכוזי האוכלוסייה ותגבה, ללא ספק, אלפי קורבנות של אזרחים ישראליים, אף ללא קשר לשאלת ההכרעה. תהיה זו מלחמתבזק אשר תתחיל ישר בבטן הרכה של המדינה - עמוק עמוק בתוך העורף. כל פריצה של האויב אל תוך תחומי הקו הירוק תביא מיד לביתור הארץ ולניתוק הכוחות מבסיסי האספקה והייצור שלהם. רק שמירה על ישראל עד הירדן מעניקה לצה”ל עומק אסטרטגי של 55 ק”מ במקרה של מלחמה קונבנציונאלית - עומק המאפשר ניהול קרבות הגנה מחוץ לערים הישראליות הגדולות, וכן יצירת קווי אספקה, גיוס מערך מילואים וביצוע נסיגות טקטיות במקרה הצורך.

ישראל חזקה במרחב איסלאמי הפכפך

מהומות במצריים

מדינת ישראל היא אי של יציבות במרחב האי-יציבות במזרח התיכון.ישראל, הדמוקרטיה היחידה באזור, מוקפת במשטרים רודניים אשר עוברים תהפוכות ושינויים רדיקלים.
בבואה לעשות הסכמים עם מדינות האזור חייבת ישראל לקחת בחשבון שכל הסכם שנעשה היום עם משטר כל שהוא, עלול לקרוס ביחד עם המשטראיתו חתמה ולהישאר בלי נכסים אסטרטגיים ומחויבות אמיתית לביטחונה. במקביל אנו עדים לתהליך איסלאמיזציה והתחזקות ציר הרשע של אירן–סוריה–חיזבאללה–חמאס אשר מנסה ליצור טבעת חנק סביב ישראל. התחזקות הטרור ויכולתו להשיג טכנולוגיה קונבנציונלית וגרעינית מחייבות את ישראל לשמור על עומק אסטרטגי מינימאלי אשר יבטיח את קיומה וביטחונה.

המצב הפכפך, המשטרים מתחלפים וההפיכות האיסלאמיות, העלולות להתלקח למלחמה, מחייבות שמירה על שליטה ישראלית בבקעת הירדן - 53 ק”מ מתל-אביב אשר תמשיך להעניק למדינה גבולות בני הגנה, שבכוחם למנוע איום קרקעיעל מרכז הארץ. מהפכות “האביב הערבי” במדינות מזרח התיכון משנות את האזור לבלתי יציב. הסכמים מדיניים עם משטרים אלהאינם ערובה לביטחון. כפי שראינו בשנה האחרונה עלינו להשאיר נכסים בטחוניים ריאליים ולא להסתפק בהסכמים ובהתחייבויות בינלאומיות.

 


ישראל במזרח התיכון דמוקרטיה מוקפת במדינות טוטליטריות או בלתי יציבות.

ישראל נמצאת על החוף המזרחי של הים התיכון וגובלת בלבנון, סוריה ומצרים. מסביבה 22 מדינות ערביות מוסלמיות, מרביתןדיקטטורות, או מדינות בלתי יציבות. ישראל היא המדינה הדמוקרטית היציבה היחידה במרחב. במזרח התיכון חיים כ 150-מיליון איש במרחב של כ 13- מיליון קמ”ר. במדינת ישראל כשבעה מיליון תושבים, על כ 27,000- קמ”ר.העולם המוסלמי גדול בשטחו פי 500 ממדינת ישראל.


חתך רוחב של ארץ ישראל - רכס יהודה ושומרון חולש על רצועת גוש דן

גובהו של מישור החוף מהים עד הקו הירוק: בין0- ל100- מטר מעל פני הים. גובה יהודה ושומרון: 100-1,100 מטר מעל פני הים. זמן טיסה מהירדן עד הים - 4 דקות. שליטה על רכס ההר מאפשרת שמירה על הגבול המזרחי. בקעת הירדן, הגבול המזרחי של הירדן מהווה גבול ברור ובר הגנה לישראל.

 

מפת טווחים אינטראקטיבית

טייל על המפה

5 דקות מרתקות על ביטחון ישראל

 

צילום פנורמי של הקריה בתל אביב, מגדלי עזריאלי ורמת גן, ניתן לראות את רכבת ישראל הנוסעת לכיוון נתב"ג, צולם מאלפי מנשה בשומרון.

לאתר ישראל במבט פנורמי לחץ כאן

 

כולם יודעים ישראל מתייבשת

משק המים מצוי במשבר חריף כבר מספר שנים. לאור התחזיות נראה כי גם בשנים הקרובות יידרשו צעדים מיידיים להגדלת היצע המים ולצמצום צריכת המים בכל המגזרים. ב 2010- הוטל בישראל, לראשונה, היטל כספי על שימוש עודף במים. הישראלים למדו להתקלח פחות, לצמצם בצריכה, ולתתצ לגנים להתייבש ולקמול. ענפי חקלאות שלמים, הפכו לבלתי כדאיים, ובמקומות רבים הירוק הפך מדבר. המשמעויות הינן כבדות משקל וישפיעו על המשק כולו. החרפת המצב עלולה להוביל, בין היתר, לתעריפי מים גבוהים לצרכנים, תפיסת שטחים יקרים לאורך החוף, בזבוז אנרגיה וזיהום הסביבה.

 

יהודה ושומרון מאגר המים הגדול בישראל

כ-50% מקורות המים של ישראל נמצאים ביהודה ושומרון. כל נסיגה משטחים אלה תייבש את המדינה. רבים חושבים שהמים שכולנו שותים מקורם בכינרת, אך המציאות שונה מאוד. אגן הכינרת, גם כשהוא במיטבו, מהווה רק שליש ממשק המים המתוקים של ישראל. כמות זהה של מים מגיעה ממאגר המים התת-קרקעי הנמצא מתחת לרכסי יהודה ושומרון, שנקרא אקוויפר ההר. “אקוויפר” הוא מאגר מי- תהום הנוצר כאשר גשם מחלחל אל הקרקע ונלכד בתוך שכבות הסלע, עד שהוא פורץ החוצה במעיינות או בשאיבה. אקוויפר ירקון תנינים המוזן מהגשם היורד בשומרון הוא הגדול והחשוב ביותר עבור המדינה. הוא משתרע על שטח של כ3,000- קמ”ר ונפח המים בו נאמד בכ30- מיליארד מטרים מעוקבים. מאגר זה מהווה לבדו כ35%- ממקורות המים המתוקים הזמינים בישראל, ובאופן תדיר נשאבות ממנו כמויות גדולות של מים. האקוויפרים המזרחי והצפוני תורמים גם הם כ10%- למקורות המים של המדינה, ולמאגרים אלו יש קשר ישיר גם לכמות ולאיכות המים שבאקוויפר החוף. יחד, מאגרי המים שנקווים מתחת להרי יהודה ושומרון תורמים כמחצית המים המתוקים של ישראל.

 

האיום על אקוויפר ההר

כבר היום מחסור במים ושנות בצורת הביאו לשאיבת יתר מן האקוויפרים, ובשל כך התעוררה לא פעם סכנה להמלחתם ולפגיעה באיכות המים. איכות המים באקוויפרים מאוימת גם על ידי חלחול של חומרים מזהמים שונים דוגמת ביוב, דשני חקלאות, דלקים וכו’. מכיוון שאגני החלחול וההזנה של אקוויפר ההר נמצאים באזור ההררי של יהודה ושומרון, רק שליטה ישראלית מלאה בשטח תבטיח את המשך האספקה הסדירה של מי שתיה לישראל. לאור הבצורת העולמית המחמירה ונסיגת הכינרת אל מתחת לקו השחור, אם ישראל תאבד גם את אספקת המים המתוקים מאקוויפר ההר היא לא תוכל להתקיים באופן עצמאי. האסון במקרה כזה קשה לתיאור. לכן יש שני דברים קריטיים עליהם ישראל חייבת לשמור: א. כמות המים שמחלחלת בהר ומגיעה למעיינות ירקון-תנינים. ב. איכות המים - כלומר למנוע את זיהום המים שיהפוך אותם לבלתי ראויים לשתייה.

הפלשתינים מסכנים את משק המים של ישראל 

במסגרת הסכמי אוסלו התחייבו הפלשתינים לפעול לשמירה על מאגרי המים, למנוע פגיעה בזכויות המים הישראליות; להקים מערכות לטיהור שפכים על מנת למנוע זיהום של הקרקע ומי התהום ולצמצם את איבודי המים במערכות הקיימות )העומדים על כ30%-(. לפרויקטים אלו אושר מימון נרחב על ידי המדינות התורמות. אולם, תחת זאת, הפלשתינים מפרים הסכמות אלו באופן שיטתי: א. קידוחים לא מורשים – הפלשתינים קדחו מאז חתימת ההסכם יותר מ250- קידוחים שלא אושרו על ידי הועדה המשותפת בעיקר בצפון השומרון. הדבר נכון במיוחד לגבי האגן הצפוני באזור ג’נין )מצ”ב מפה חלקית( והאגן המערבי באזורי קלקיליה וטולכרם. קידוחים אלו מספקים כ10- מיליון מטר מעוקב, הנגרעים ישירות מאספקת המים של ישראל, בעיקר בעמקי הצפון. ב. גניבות מים – חיבורים לא מורשים לרשת של “מקורות” באזורים שונים גורמים לשיבושים באספקת המים ליישובים, ומסתכמת בכ3.5- מיליון מטר מעוקב בשנה. ג. שפכים לא מטופלים - הפלשתינים מייצרים כ55- מיליון מטר מעוקב שפכים בשנה. מתוך כמות זו כ5- 

 

מיליון מטר מעוקב בלבד מטופלים במתקנים פלשתיניים, 17 מיליון מטר מעוקב במתקנים ישראליים, ואילו היתר – 33 מיליון מטר מעוקב – אינם מטופלים כלל. שפכים אלו זורמים לשטח ישראל ממערב ומדרום, ומזהמים את הנחלים ואת מי התהום. להקמת מכוני טיהור שפכים מוכנות המדינות התורמות להקצות כ300- מיליון דולר. תהליך דומה נעשה ברצועת עזה, דבר שהביא לקריסת מאגרי מי התהום באזור ולבעיות מים קשות שפגעו בעיקר באספקת המים בשטחי הרצועה. ברור לכל שרק שליטה ישראלית על מרחבי יהודה ושומרון תבטיח את קיומו ואיכותו של משק המים של ישראל.
 
 

 

שטפונות ביהודה ושומרון חורף 2012

 

בשנים שלפני הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים הישראלים חיו בפחד מתמיד.
מדינת ישראל היא אי של יציבות במרחב האי-יציבות במזרח התיכון. ישראל, הדמוקרטיה היחידה באזור, מוקפת במשטרים רודניים אשר עוברים תהפוכות ושינויים רדיקלים.